פסק הדין שניתן בתאריך ה-6.2.2020 בבית המשפט המחוזי בנצרת, עסק בבני זוג נשואים (להלן: "העוררים") עם ארבעה ילדים, אשר הגישו ערר על שומת מס שבח שנקבע על ידי מנהל מיסוי מקרקעין טבריה (להלן: "המשיב 1") על דירה שלטענתם ניתנה במתנה לאם העוררת, ביישוב כורזים.
העוררים רכשו בית בקרית טבעון והחליטו לעבור להתגורר בו, בזמן שהם מדווחים על עסקה זו למנהל מיסוי מקרקעין חיפה (להלן: "המשיב 2"). בגין עסקה זו שילמו העוררים מס רכישה בהתאם בשיעור החל על דירה שאינה "דירת מגורים יחידה". במסגרת תכנון המעבר, תיכננו העוררים למכור את דירתם ביישוב כורזים, אך לבסוף לא עלה בידיהם לעשות כן. בשל כך, החליטו העוררים להעביר את הדירה ביישוב כורזים במתנה וללא תמורה לאמה של העוררת (אשר לא הייתה בעלת דירה בעת ההיא). בתאריך ה11.6.17 נחתם הסכם מתנה בין העוררים לאם העוררת לפיו הדירה בכורזים תועבר לאם ללא תמורה. עסקת המתנה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין בנצרת בחודש יוני 2017, ואלו נקלטו בתאריך ב2.7.17, שהיה גם יום מותה של האם. בעקבות מות האם, העוררים הגישו בקשה למנהל מיסוי מקרקעין חיפה לתקן את שומת המס שהוצאה ולקבוע כי ביתם בטבעון מהווה "דירת מגורים יחידה", לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק"), וכן הבית בכורזים נמכר בפרק זמן של כ-24 חודשים מן המועד בו נרכש הבית בקרית טבעון. בקשת העוררים אושרה ויתרת מס הרכישה ששולם הוחזר לעוררים.
